אבצס אנאלי

הנו הצטברות של נוזל מוגלתי בחללים מסביב לפי הטבעת, שבדרך כלל מתפתח מתוך בלוטות קטנות שנמצאות באזור שנסתמול וההפרשות שלהן מצטברות. ישנם כמה סוגים של אבצסים אך האבצס הכי שכיח הנו האבצס הפרי-אנאלי והוא ממוקם ליד פי הטבעת.

בדרך כלל מדובר בבליטה רגישה באזור פי הטבעת, שיכולה להיות מלווה בחום גבוה, מתפתחת במשך מספר ימים עד לפניה לרופא. הטיפול באבצס אנאלי הינו ניתוחי בלבד. ובגלל הקרבה של האבצס לספינקטר והחשש מפגיעה בספינקטר – הפתיחה מתבצעת בחדר ניתוח עם הרדמה כללית בלבד.

פיסטולה

פיסטולה הינה חובור בין המעי לבין העור, חיבורים אלו נוצרים בדרך כלל לאחר אבצס שלא טופל או שלא החלים בצורה שלמה, ישנם יותר פיסטולות כאשר מדובר במחלות נרכשות כגון מחלת קרוהן או קוליטיס קיבית (או בשמם באנגלית Inflammatory Bowel Disease – IBD). החור בעור בדרך כלל מפריש נוזל מוגלתי ולעיתים רחוקות אף תוכן צואתי, לרוב ישנו גירוי של העור מסביב עם אודם, רגישות וגרד שיכול לערב את פי הטבעת.

האבחנה נעשית בבדיקה פיזיקלית של אזור פי הטבעת בין אם במרפאה או בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית. אפשר להשתמש באמצעים יותר מתקדמים כגון בדיקת מצלמה (פרוקטוסקופיה Proctoscopy או סגמואידוסקופיה Sigmoidoscopy) או בדיקה עם הזרקת חומר ניגוד וצילום – Fistulogram.

ישנם כמה אפשריות לטיפול בפיסטולות אנאליות, שחלקם מתבצע במרפאה וחלקם מתבצע בחדר ניתוח, הטיפול יכלול בדרך כלל הכנסת חוט סיטון לתוך הפיסטולה בכדי לשמור על הניקוז שלה ובכך להימנע מהצטברות נוזל מזוהם ודלקת באזור. הניתוח הסופי כולל פתיחה של התעלה לכל אורכה, עם שטיפות חוזרות לאחר מכן בכדי לוודא שההחלמה מתחילה מהחלק הפנימי עד לעור, ובכך סגירה של הפיסטולה.  

פיסורות

פיסורה הינה קרע במוקוזה שמכסה את הספינקטר האנאלי, שלעיתים נגרמים לאחר מעבר של יציאה גדולה ונוקשה, או כתוצאה מעצירות ממושכת או במהלך לידה. המנגנון הינו לחץ מוגבר של הספינקטר החיצוני שיכול לגרום לקרע בשכבה העדינה שמכסה אותו (מוקוזה – Mucosa). לעיתים הקרע מערב את שריר הספינקטר עצמו, במצבים אלו ההחלמה לוקחת יותר זמן.

התסמינים הינם של כאב בעת מעבר יציאות, דימום בצואה או על הנייר לאחר הניגוב או גרד ורגישות באזור פי הטבעת. האבחנה נעשאת בבדיקה פיזיקלית שמבהלכה רואים קרע בפי הטבעת.

הטיפול מתחיל בשינוי של אורח החיים – דייטה עשירת סיבים ואף שימוש במרככי צואה ובכך ריכוך של הצואה ומניעה של עצירויות. אמבטיות שטיפה, משחות שמכילות חומרי הרדמה וחומרים שמרפים את שריר הספינקטר.

ישנם גם טיפולים כירורגים בעת כישלון הטיפול התרופתי, שבמהלכם מבוצע שחרור חלקי מכאני של הספינקטר ע"י חיתוך של חלק מהסיבים שלו, הסיכון בניתוחים אלו הנו איבוד השליטה על הספינקטר ובך איבוד שליטה על מעבר יציאות. ולכן, הטיפול הניתוחי הינו האפשרות האחרונה לטיפול בפיסורות.

אבצס פילונידלי

אבצס פילונידלי (בשפת העם שערה הפוכה) הינו הצברות של נוזל מוגלתי (לעיתים מלווה בשערות או בנוזל עכור) באזור עצם הזנב (האזור שנמצא מעל הישבן בקו האמצע). הסיבה להתפתחות של מצב זה אינה ברורה אך אנו רואים שכיחות יתר של מצב זה החל מגיל הבגרות ובמיוחד במצבים של שכיבה ממושכת (נהגי משאיות).

בהתחלת התהליך האזור אינו מורגש מפני שמדובר בהצטברות של כמות קטנה בלבד של נוזל, אך עם התקדמות המחלה הכמות עולה והנוזל הופך להיות מזוהם, ובכך האזור הופך להיות בולט ורגיש, עם אודם וחום מקומי. לעיתים ישנו גם הפרשה מוגלתית עם ריח אופנסיבי מהעור.

הטיפול באצבס פילונידלי הינו תחילה טיפול אנטיביוטי עם ניקוז של האבצס, ניקוז זה מתבצע במרפאה תחת הרדמה מקומית בלבד. לאחר הניקוז חשוב לשמור על הגיינה של האזור ע"י שטיפות חוזרות, חשוב בנוסף להשאיר את החתך הניתוחי פתוח ומנוקז, ובכך לתת לחלל להחלים מחלקו הפנימי החוצה ולהימנע מהיווצרות של אבצס חוזר.

במקרים מסויימים ישנה חזרה של המחלה, ובמקרים אלו מקובל להציע את האפשרות של טיפול ניתוחי בחדר ניתוח. במהלך הניתוח (שמבוצע בהרדמה כללית) מבוצעת הוצאה של כל האזור של עצם הזנב ובכך כריתה של החלל המזוהם עם הבלוטות והשערות שגורמות לזיהום.

חשוב לציין, שגם לאחר הטיפול הניתוחי ישנה לעיתים רחוקות חזרה של המחלה, ולכן טיפול זה מוצע רק במקרים שבהם המחלה משפיעה על איכות החיים.

טחורים

טחורים הינם וורידים באזור פי הטבעת שבשל הצטברות של דם וורידי בתוכם עברו גודש והפכו להיות רקמה נוקשה. ישנן מספר סיבות להיווצרות של טחורים, הם נוצרים לעיתים קרובות מהלחץ שמפעילים אל אזור פי הטבעת בעת הטלת צואה, ישיבה ממושכת בשירותים, הריון, לידה ועוד. טחורים יכולים להיווצר בתוך פי הטבעת או מחוצה לו.

התסמינים כוללים כאב עז ואי נוחות בעת ישיבה, דבר שיכול להשפיע על איכות החיים של המטופלים, דימום, בדרך כלל מדובר בדימומים קלים שנראים מעל הצואה או על הנייר לאחר הניגוב, גרד או בליטה באזור פי הטבעת.

הטיפול מתחיל משינוי באורח החיים – כלכלה עשירת סיבים, הימנעות מישיבה ממושכת או לחץ מוגבר בשירותים. ישנם מספר טיפולים שמרניים שכוללים משחות, נרות, או אמבטיות שטיפה שיכולים לעזור עם הכאבים.

טיפולים יותר חודרניים כוללים פעולות שמבוצעות במפראה וכוללות סגירה של בסיס הטחורים תחת הרדמה מקומית, או הזרקה של חומר לתוך הטחור שגורם לקריסה של הווריד ובכך להיעלמות של הטחור. מדובר בפעולות עם אחוז נמוך של סיבוכים.


בעת כישלון של הפעולות הנ"ל ובמיוחד אם מדובר בטחורים גדולים עם השפעה על איכות החיים – ניתן להתקדם לטיפולים ניתוחיים תחת הרדמה כללית בחדר ניתוח. טיפולים אלו כוללים כריתה כירורגת של הטחור.