מלחי מרה נוצרים בתוך התאים של הכבד, מופרשים מהתאים של הכבד אל דרכי המרה, שמתחילים כתעלות קטנות שזורמות בין התאים ומתנקזים לתעלות גדולות יותר עד שמגיעות בסוף לצינור הראשי של הכבד ונקרא מוביל המרה הכבדי (Common Hepatic Duct), צינור זה יוצא מהכבד בדרכו אל מערכת העיכול, באמצע הדרך מתחבר אליו צינור נפרד שנקרא Cystic Duct, צינור זה מגיע מכיס המרה, יחדיו הם מתלכדים ויוצרים את מוביל המרה הראשי (Common Bile Duct) אשר מתחבר אל מערכת העיכול ומפריש את המרה לתוכה.
כיס המרה הנו איבר בלוטי שממוקם מתחת לכבד ודבוק אליו, תפקידו הוא לאחסן את המרה, ולהפרישה בעת אכילה. אוכל שומני מגרה הפרשה של יותר מרה. מלחי המרה עוזרים בעיכול הארוחות ועוזרים יותר בספיגה של כלכלה שומנית.
לעיתים בתוך כיס המרה נוצרים אבנים, לרוב אבנים אלו לא גורמים לתסמינים ולא מאובחנים, במצבים אלו לא דרוש להוציא את כיס המרה. אך במקרים ובהם אבני המרה גורמים לכאבי בטן או תלונות כגון בחילות או הקאות לאחר ארוחות יש התוויה לניתוח.
במקרים אחרים אבנים אלו יכולים לגרום לדלקת של הכיס, שמתאפיינת בכאבים יותר חדים, שיכולים להיות מלווים בבחילות או הקאות, עליית חום או צמרמורות. במצבים אלו דרוש טיפול אנטיביוטי וניתוח לכריתת הכיס לאחר מספר שבועות (לאחר שהדלקת חולפת).
ישנו מצב נוסף שבו אבנים מתוך הכיס נודדים אל דרכי המרה ונתקעים בתוכם, האבן גורמת לחסימה של דרכי המרה ולהצברות של המרה. במקרים אלו דרוש הוצאה של האבנים ע"י פעולה שנקראת ERCP ולאחר מכן כריתה אלקטיבית של הכיס.
הניתוח עצמו מתבצע בשיטה הלפרוסקופית, דרך מספר חורים בבטן, שדרכם מכניסים מצלמה וכלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצעת הפרדה בין כיס המרה לבין הכבד, כריתה של צינור כיס המרה עם כלי הדם שלו והוצא של הכיס. במקרים נדירים מחליטים לבצע את הניתוח בגישה הפתוחה, במהלכה מתבצע חתך מתחת לצלעות מצד ימין, מהלך הניתוח לא שונה מהגישה הלפרוסקופית.
